יומן אירועים
|
|
||||
| היום הקודם | רביעי 06 ינואר 2016 | היום הבא | ||
| ||||
"המציאות היא החומר ממנו אנו מפסלים את הווייתנו הרוחנית"
היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים - זמן הקורונה סיכום ביניים
"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים;
היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות;
היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות;
היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים;
היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש;
הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי."
במילים אלה נפתח ספרו של צ'רלס דיקנס, בין שתי ערים.
ספרו של דיקנס מספר על תקופת המהפכה הצרפתית, תקופה אלימה של כאוס, ובלבול אך גם תקופה של תובנות חברתיות חשובות שאת תוצאותיהן אנו חיים עד היום.
תקופת הקורונה שעברה עלינו ועדיין מטלטלת את עולמינו מפגישה אותנו גם היא עם סתירות רבות. מצד אחד התנפצה אשליית הכוח של המין האנושי לשלוט בכדור הארץ ללא הפרעה וללא גבולות. וירוס אחד קטן הצליח היכן שאלפי מדענים וחוקרים נכשלו וזה לרסן את המרוץ האנושי ולו רק לחודשיים.
אך מצד שני לא התגבשה עדיין הבנה אנושית איך כן נכון לנוע קדימה. אין ספור פתרונות מוצעים בכל יום, פתרונות רפואיים, תפעוליים, כלכליים, התנהגותיים ועוד. המדע , הדת, תאוריות הקונספירציה, כולם מנסים לתת פתרונות מיידים לשינוי עמוק זה.
ואולי הדבר הנכון הוא להמשיך להקשיב למה שקורה, להודות שאין לנו מושג איך נכון להמשיך הלאה, לתת לתחושה של הבלבול בין העולם ישן והעולם חדש להתקיים בלי לרוץ קדימה עם פתרונות בזק. להתבונן ברצון לחזור לשגרה וגם להתבונן בפחד ובדאגה שחווינו ועדיין קשה להם להשתחרר.
קרא עוד...היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות;
היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות;
היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים;
היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש;
הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי."
במילים אלה נפתח ספרו של צ'רלס דיקנס, בין שתי ערים.
ספרו של דיקנס מספר על תקופת המהפכה הצרפתית, תקופה אלימה של כאוס, ובלבול אך גם תקופה של תובנות חברתיות חשובות שאת תוצאותיהן אנו חיים עד היום.
תקופת הקורונה שעברה עלינו ועדיין מטלטלת את עולמינו מפגישה אותנו גם היא עם סתירות רבות. מצד אחד התנפצה אשליית הכוח של המין האנושי לשלוט בכדור הארץ ללא הפרעה וללא גבולות. וירוס אחד קטן הצליח היכן שאלפי מדענים וחוקרים נכשלו וזה לרסן את המרוץ האנושי ולו רק לחודשיים.
אך מצד שני לא התגבשה עדיין הבנה אנושית איך כן נכון לנוע קדימה. אין ספור פתרונות מוצעים בכל יום, פתרונות רפואיים, תפעוליים, כלכליים, התנהגותיים ועוד. המדע , הדת, תאוריות הקונספירציה, כולם מנסים לתת פתרונות מיידים לשינוי עמוק זה.
ואולי הדבר הנכון הוא להמשיך להקשיב למה שקורה, להודות שאין לנו מושג איך נכון להמשיך הלאה, לתת לתחושה של הבלבול בין העולם ישן והעולם חדש להתקיים בלי לרוץ קדימה עם פתרונות בזק. להתבונן ברצון לחזור לשגרה וגם להתבונן בפחד ובדאגה שחווינו ועדיין קשה להם להשתחרר.