כמה חזקה קריאתו של האדם לחופש.
כמה שירים נכתבו על הצורך שלנו בחופש וכמה ספרים נכתבו על המאבק להשגת חופש זה.
גם חודש אפריל שאנו חווים כעת מלא בהצהרות חרות וחופש.
החל מפסח בו יצאנו מעבדות לחרות – לחופש.
דרך יום השואה המציין את המאבק על החופש להיות יהודי ואת אלה שסירבו לתת ליהודים את החופש הזה,
ועד יום העצמאות שלנו המאפשר לנו " להיות עם חופשי בארצנו".
אך מהו בעצם החופש הזה שכולם מחפשים?
האם חופש הוא מטרה או אמצעי שמאפשר לנו חיים טובים יותר?
מה אנחנו עושים כאשר אנחנו מקבלים חופש?
האם חופש מקבלים או לוקחים?, האם חופש נמצא בתוכנו או מחוץ לנו?
כאשר אנו נעצרים וחושבים על כל השאלות האלה מסתבר שחופש הוא לא דבר קל או ברור,
אלא מושג גדול ומורכב ואם כל אחד שואל את עצמו היכן אני היום ביחס לחופש שלי, לא בטוח שתהיה לנו תשובה קלה ומוכנה מראש.
כמו סוס דוהר
אצל האינדיאנים החיה המסמלת את החופש היא הסוס.
סוס היא בהחלט אחת החיות האצילות ביותר הקיימות והמראה של סוס דוהר במרחבים הפתוחים תמיד מתחבר לנו עם הצורך להיות חופשי.
מצד שני סוס זו החיה הראשונה שהאדם ביית ועד לפני מאה שנה שימשה כפועל המצטיין שביצע עבורנו כל מלאכה.
כלומר, גם עבור הסוס החופש הוא משאת נפש ולא מציאות פשוטה.
כמות הסוסים הרצים היום חופשיים בעולם הוא קטן מאוד ובעיקר נותן השראה לצלמי פוסטרים לנוער,
כך המתבגר יכול לשים סוסים דוהרים על הקיר ולהאמין שיום אחד החופש יגיע גם אליו.
מהתבוננות זו כנראה שעלינו להבין שחופש הוא משהו שעלינו לחפש בפנים ולא בחוץ.
הרצון שלנו להשתחרר מהכבלים הפנימיים של אישיותנו, מהפחדים והמעצורים ההופכים אותנו לעבדים של מעמד, דעות קדומות, וחרדות קיומיות
רצון זה הוא הדרך להפוך אותנו ללוחמי חופש אמיצים.
היכולת להתמודד עם החלקים הכנועים והממושמעים בתוכנו ולפרוץ בכל פעם גבול נוסף שלא חלמנו שנוכל לפרוץ - זוהי מלחמתנו האמיתית לחופש.
כמה סיזיפית ונטולת תהילה היא מלחמה זו.
ניצחוננו בה תמיד שווה להפסדנו אך העקשנות והמסירות שבה אנו נלחמים וחותרים לעוד ועוד חופש פנימי – ערכם לא יסולא בפז.
להכיר במציאות חיינו
על מנת להשיג ניצחון זה עלינו, קודם כל, להכיר במציאות חיינו (משכנתא, זוגיות,ילדים,הבוס וכד') בתור השדה בו אנו חיים ופועלים.
עלינו להסכים לשחרר את עודף האחריות שאנו לוקחים על אחרים. למשל, אני לא אחראית על הצלחתם של ילדי, על אושרו של בן זוגי ,על גאוותם של הורי...
אני כמובן יכולה לתמוך ולסייע אבל בסופו של דבר, כל אדם אחראי על דרכו שלו.
לעומת זאת, אני כן אחראית על חיי, על אושרי ועל האופן שבו אני מנווטת את דרכי.
ואז עלינו לחפש את נקודות האור והאמת בתוך החיים שלנו, שהן בעצם החופש אותו אנו מחפשים.
זהו ניצחון פנימי אחד קטן, אך הוא שווה לדהירה מלאת עוצמה של סוס במרחבים הפתוחים של החיים
ועוד על הסוס..
{youtubejw width="300" height="250"}CfZ4edUijEg {/youtubejw}
